מדריך: איך לארגן זכרונות ילדות?
האם כדאי לשמור את שן החלב הראשונה, מה עושים עם כל הציורים שהילד מביא מהגן והיכן לאחסן חפצים מתקופת הילדות? אם גם אתם מתקשים להחליט מה לשמור ואיך, הנה מדריך שיעשה לכם סדר בבלאגן
נטעלי גבירץ | mako | פורסם 28/11/10 11:44

“תראו מה עשיתי!”, קורן הקטן מגאווה, ומרים לעומתכם קופסה הפוכה של קוטג’ מודבקת על חתיכת בריסטול מרוט, אליו מוצמדים מקלות ארטיק צבעוניים. איזה יופי, מתוקי, אתם סופקים כפיים אל מול היצירה המקורית. כשמגיעים הביתה, היצירה החדשה בדרך כלל מתקשה למצוא את מקומה. כל משטח כבר כוסה בפסל-זבל כלשהו, הקירות מרופדים היטב בדפים מקושקשים והמגירות כבר מתפוצצות.

נכון שחשוב לשמור חתיכות ילדות קסומה שלא חוזרת, גם עבורכם וגם עבור הילדים כשיגדלו, אבל כדי שלא נמצא את עצמנו חיים בעבר, ארגנו עבורכם, בעזרת איריס פיאנקו-סרף, משירות “יהיה בסדר” – סידור וארגון הבית והמשרד, ומירב בן מויאל, מדריכת הורים מוסמכת של מכון אדלר, מורה ובעלת תואר ראשון בחינוך – מדריך לארגון הזכרונות.

כמה טיפים כלליים:
1. הילד לא מסכים לזרוק? יש ילדים שרוצים לשמור הכל. צריך להסביר להם שאין מקום לכל דבר. אם הילד מתעקש, שמרו הכל מהתקופה הנוכחית ובהמשך השליכו את המיותר.
2. תיארוך. זאת מילת המפתח בשימור נוסטלגיה. הקפידו לתארך כל דף או תמונה שאתם שומרים.
3. סדר. החלטתם לשמור חפצים? לא מספיק לזרוק אותם בתוך ארגז; שימו הכל בשקית אטומה או בקופסה קטנה. עם תאריך, כמובן.
4. עמידות. איך מחליטים מה לשמור ומה לזרוק? מעבר לשיקול הרגשי, שימו לב גם לעמידות של הדברים מבחינה טכנית. עבודות יצירה או חפצים בעייתיים מהבחינה הזאת – עדיף לזרוק.

חפצים מתקופת הינקות: לשמור רק בגד תינוקות אחד
המסדרת ממליצה: “אני באופן אישי אדם מאוד נוסטלגי, ואוהבת לשמור דברים כמו נעליים ראשונות, שיני חלב שנשרו או מוצץ. כשהילד יהיה בן 30 ודאי כבר לא יהיו יותר את המוצצים שיש היום, וזו תהיה פיסת נוסטלגיה מוחשית ומיוחדת, אבל חשוב לשמור חפצים באופן מאוד מדגמי. אם רוצים לשמור בגדי תינוקות, אז כדאי להסתפק בבגד אחד מאוד מיוחד, ולא בכל מיני סוודרים שהסבתא סרגה. כך גם לגבי צעצועים – כדאי לשמור רק את מה שאי אפשר להיפרד ממנו”.
מדריכת ההורים ממליצה: “זה תלוי ברמת הנוסטלגיה של ההורה. סבתא שלי, לדוגמה, שמרה עבור אמי צמה שהיא גזרה לה בילדות, וזה מזעזע בעינינו. בתקופת הגמילה ממוצצים כדאי לסלק כל זכר למוצץ בבית, ולהתחיל תקופה חדשה, ולגבי השיניים – לרוב הילדים מספרים שפיית השיניים אמורה לקחת את השיניים האלה ולתת במקומן מתנה, לכן לא כדאי שיישארו גם הן בסביבה. אם שומרים, כדאי להרחיק את הדברים הללו מעיני הילדים, ולדעת שבגיל ההתבגרות חפצי ינקות כאלה עלולים מאוד להביך את הילד”.

תעודות לידה, פנקסי חיסונים: חשוב לשמור ולתייק
המסדרת ממליצה: “אלה דברים שצריכים להיות במקום נגיש ולא בארכיון, וחשוב לסדר אותם היטב כדי שלא ילכו לאיבוד. אפשר להכין קלסר עם ניילונית למסמכים של כל ילד, ולאלה לצרף בעתיד גם בדיקות רפואיות מיוחדות שנעשו, מסמכי חסכונות שנפתחו עבור הילד או ביטוחים שונים”.

מדריכת ההורים ממליצה: “אלה מסמכים שחשוב לשמור, גם כי תמיד צריך אותם, וגם על מנת לערוך השוואות התפתחותיות – להשוות את הגובה והמשקל של הילד היום אל מול אלה של ההורה כשהיה בגילו, וכדי שהילד יוכל לערוך השוואות דומות עם ילדיו שלו”.

תמונות וסרטי וידיאו: להדפיס ולצרוב על דיסק
המסדרת ממליצה: “כיום לאנשים יש כמויות לא נורמאליות של תמונות וסרטי וידיאו. בעניין התמונות – אני מאוד אוהבת אלבומים, ומאוד בעד להשקיע ולהדפיסאלבום שאפשר באמת לפתוח ולעלעל בו. אם לא מדפיסים, אני ממליצה לצרוב דיסקים, גם לגיבוי. אני ממליצה על דיסקים שיכילו מעט תמונות, נניח דיסק אחד לכל התמונות שצולמו בחודש מסוים, או לפי נושא מסוים. למשקיעים, כדאי לערוך פעם בשנה מצגת מהתמונות הנבחרות וקטעי הווידיאו של אותה שנה. ילדים מאוד אוהבים את זה, וזו מזכרת נהדרת עבור כולם”.

מדריכת ההורים ממליצה: “כל אחד יבחר לשמור כמה שהוא יכול ורוצה. כששואלים אנשים מה היית מציל לו נשרף לך הבית, הרבה אנשים אומרים: את אלבום התמונות. התמונות וקטעי הווידיאו האלה חשובים גם עבור ההורה וגם עבור הילד. תמונות נותנות לנו פרספקטיבה והצצה אל רגעים שמעלים בנו זכרונות. ילדים שלא צילמו אותם תמיד מצרים על כך שחסר להם משהו חשוב”.

ציורים ויצירות: לצלם אותם במקום לשמור
המסדרת ממליצה: “מניסיוני, אני רואה שזה הדבר שהכי קשה להורים להיפרד ממנו, והם נוטים להיצמד לכל קשקוש של הילד כאילו הייתה זו יצירה של פיקסו. זה נאגר בכמויות שאפילו לאנשים מסודרים קשה להתמודד איתן. אני מציעה לשמור מדגם מייצג של יצירות – רק את הדברים המיוחדים באמת או את אלה העמידים, הניתנים טכנית לשמירה. הדבקות ופסלים סביבתיים לא יישמרו, וחבל על המקום והמאמץ.
“בגדול, אני ממליצה לשמור ציור אחד מתחילת השנה, אחד מחג כלשהו, ואחד מסוף השנה. אפשר גם לצלם יצירות במקום לשמור אותן פיזית, וליצור תיקייה במחשב של אמנות הילד, ואז, בסוף השנה, לצרוב אותה על דיסק”.

מדריכת ההורים ממליצה: “חשוב לשמור רק את הציורים המשמעותיים מבחינה התפתחותית, כשרואים פתאום קפיצה אמיתית ביכולת. חשוב לרשום מאחורי הציור את גיל הילד, ולתייק. יש לדעת שאנחנו שומרים את הציורים רק בעבורנו. סביר להניח שאת הילדים שלנו הציורים והיצירות הללו לא יעניינו גם בעוד 30 שנה”.

כרטיסי ברכה ומכתבים: ללמד את הילד לברור
המסדרת ממליצה: “אני מציעה לקחת קופסה בגודל של קופסת נעלי מבוגרים, לקשט אותה ולשים בתוכה כל דבר מיוחד שקשור בילד, אם אלה ברכות מיוחדות שקיבל ליום ההולדת או מכתב מקסים שכתב. אני ממליצה להשתמש בניילונים כי אלה שומרים על דברים היטב לאורך זמן”.

מדריכת ההורים ממליצה: “חשוב ללמד את הילד לברור בין עיקר לתפל. אחרי כל יום הולדת אפשר לשבת ביחד איתו ולבחור את הברכות שעבורו הן משמעותיות ביותר, ורק אותן לשמור”.

ספרי ילדים: חשוב לשמור, גם עבור ההורים
המסדרת ממליצה: “ספרים דווקא כדאי לשמור, מה גם שקל לסדר אותם ולשמור עליהם. כשהדפים נקרעים כדאי להשקיע ולהדביק אותם. אולי לא כדאי לשמור את כל הספרים, אבל כאלה שהיו אהובים על הילד וההורה – בהחלט שווה להחזיק. אין לזה תחליף, והגרסאות החדשות של הספרים הישנים הרבה פעמים שונות מהישנות”.

מדריכת ההורים ממליצה: “ספרים חשוב לשמור גם עבור ההורים וגם עבור הילדים. קלאסיקות נשארות קלאסיקות ולא נס ליחן לעולם. כמבוגרים אנחנו מוצאים המון תובנות חדשות בסיפורים שקראנו בילדות, ונהנים להקריא אותם לילדינו, למצוא רבדים חדשים ולשתף אותם בחוויית הילדות שלנו”.

מחברות: לבחור אחת משמעותית בסוף השנה
המסדרת ממליצה: “רצוי מאוד לשמור מחברת אחת של חשבון ואחת של עברית מכיתה א’. זה מקסים וחד פעמי. מיותר לשמור כל מחברת אחרת, אלא אם כן הילד כישרוני במיוחד בנושא מסוים. מה שכן, את העבודות המיוחדות כדאי לשמור: כתבה בנושא כלבים, או ראיון שהילד ערך עם מישהו, הם דברים מיוחדים שכיף לחזור אליהם אחר כך”.

מדריכת הילדים ממליצה: “מחברות הן דרך טובה לעקוב אחר ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית של הילד. לפעמים אפשר לזהות בהן סימנים מקדימים אם מתגלות בגיל מאוחר יותר בעיות של דיסלקציה או מוטוריקה. באופן כללי, אפשר ללמוד מהן הרבה על עולמו של הילד בתקופה מסוימת, וניתן גם לעשות השוואות בין שמה שנלמד באותה התקופה לעומת מה שההורים למדו בעבר. כדאי לערב את הילדים בתהליך הבחירה – לשבת איתם בסוף השנה ולבחור יחד מחברת אחת מסוימת שהייתה משמעותית עבורם”.