לשמור ולשמר זכרונות
איך מסבירים מה זה האהבה הזאת לזמר? הערצה כמעט עיוורת.
לרוץ וללחוץ על רקורד כל פעם ששומעים שיר שלו ברדיו… ולגלות שבטעות מחקת קצה של ראיון איתו שהקלטת ביום אחר… ולהתבאס.
לחפש ולגזור כל פיסת מידע מלהיטון או מעריב לנוער…
להדביק את הפוסטרים שלו (עם משחת שיניים) על הקירות מעל המיטה, לכתוב את השם שלו בכל סוגי הפונטים הידניים שאני יכולה וגם לקבל את זה כתוב יפה מחברה שבאמת יודעת לכתוב יפה ולעטר…
לגזור (במספריים) ולהדביק (עם סלוטייפ) כל גרגר מידע כתוב שמצאת באיזה עיתון ולאגד את הכל בתיקייה (קלסר) שעטפת עם פוסטרים כפולים שלו שהיו לך.. .
להתרגש ממש כל פעם ששומעת אותו ברדיו או רואה אותו ב’עוד להיט’ או’ סיבה למסיבה’, להזיל דמעה כשהוא מסתכל עלייך בהופעה….
אוהבת אותך יגאל בשן – Yigal Bashan תמיד אהבתי ותמיד אוהב.
תודה לכל אלו שזכרו עליי ושלחו לי אתמול הודעות בוואטסאפ (והתקשרו) כשנזכרו בי לרגל הנסיבות העצובות והכואבות.
זה מה שרצית, להיות יותר קרוב לחבר שלך עוזי חיטמן, כעסת כשהוא עזב אותך והבנת שכבר לא תזדקנו ביחד כמו שתכננתם.
תודה יגאל בשן על שהיית פסקול חיי. אהבתי והערכתי והשירים שלך ימשיכו ללוות אותי תמיד.
יהי זכרו ברוך
אז בואי נעוף לצלילי המנגינה החדשהכמו זוג יונים שתמיד עפות לקן בחזרה…#תביטי_בי #השיר_האחרון 💔💔💔צילום מתוך ynet.
פורסם על ידי יגאל בשן – Yigal Bashan ב- יום רביעי, 12 בדצמבר 2018