לא היה כלום כי אין כלום

סדר פנימי מתחיל בסדר חיצוני

אני מאמינה לראש הממשלה שלי. ת’אמת קשה לי עם כל העליהום הזה שעושים עליו ועל משפחתו. לא שאני חושבת שהוא לגמריי תמים ויכול להיות שהוא מעד. לא פוסלת. אבל הייתי מעדיפה שייתנו לו לנהל את המדינה בראש קצת יותר שקט. שינהל אותנו על הצד הטוב ביותר, עם כמה שפחות הפרעות מהסוג הזה.

אנשים הרבה פעמים אומרים לי שהם מרגישים שהם מאבדים שליטה על ביתם, על הסדר בו ובעקיפין גם על תחומים נוספים ושונים בחייהם. אנשים שמחליטים ‘לקחת את עצמם בידיים’ נמצאים בנקודה של לקיחת אחריות על חייהם. הם נכנסים למוד של ניהול ושליטה על חייהם ולא ההיפך.

לא פעם, תופסים את הראש כאשר נופל להם האסימון על איך הם חיו עד עכשיו, כי כשאנחנו מתחילים ביחד למיין ארון אחר ארון וחדר אחר חדר, רק אז הם מבינים את גודל הבלגן שעטף אותם, את העומס על הכתפיים שלהם, את כמויות הדברים המיותרים שלמעשה, בדיעבד, אפשר להבין שרק העיקו והקשו עליהם.

כשעושים את התהליך ביחד זה הרבה יותר קל. ההתמודדות עם ההבנות ועם הפרידה מחפצים שונים שנראו ממש הכרחיים עד לפני יום או יומיים, התהליך שנבנה וההבנה שהולכת ומתעצמת, גורמים לאדם לקבל את עצמו גם ללא כל החפצים, בהרגשה ובידיעה שהוא בטוח ומוגן ושהוא מרגיש עכשיו הרבה יותר טוב.

תנהלו את עצמכם ואת חייכם ואל תתנו להסחות דעת כאלו או אחרות והפרעות חיצוניות להפריע לכם.
סדר פנימי מתחיל בסדר חיצוני.

אז היה כלום או לא היה כלום? זאת השאלה…. תחשבו על זה.